Hgil

ביטוח | נזקי גוף | ביטוח לאומי | קצין תגמולים

תאונות

  • "ספר לוועדה מהן תלונותיך"

    אחד השלבים הראשונים והחשובים ביותר בוועדה רפואית בביטוח לאומי הוא השלב בו מתבקש התובע לספר מהן תלונותיו ומדוע סבור שמגיעות לו זכויות.
    עד כמה שהדבר נשמע פשוט, מדובר בסוגייה בעייתית.
  • האבחון הנוירופסיכולוגי

    האבחון הנוירופסיכולוגי*:

    *מחבר: אמיר כץ, נוירופסיכולוג - מומחה בפסיכולוגיה שיקומית.

    מהו אבחון נוירופסיכולוגי, מה הוא כולל ומתי כדאי להפנות לאבחון ?

  • ההבדל בין קשיון ונוקשות

    ההבדל בין קשיון ונוקשות*:

    *מחבר המאמר: ד"ר ליאור דיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית וכאב.

    המושג קשיון שמור למצב שבו לא קיימת תנועה במפרק, מצב זה היה שכיח בעידן שלפני החלפות המפרקים.

  • הטיפול במריחואנה רפואית

    כמה מילים על טיפול במריחואנה רפואית*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה לכאב וכירורגיה אורתופדית.

    הטיפול במריחואנה הרפואית הפך נפוץ בשנים האחרונות בישראל. הנה כמה דברים מעניינים: 

  • זכויות נפגעי פעולות איבה בביטוח הלאומי

    ביטוח לאומי - זכויות לנפגעי פעולות איבה

    על רקע האירועים האחרונים ראיתי לנכון לפרסם מידע לציבור בנוגע לזכויות של נפגעי פעולות איבה.

    ראשית נסביר מהי פעולת איבה ומי יכול להיחשב כנפגע הזכאי לזכויות:

  • חברת הביטוח דחתה את תביעתכם לסיעוד? אל תוותרו

    חברת הביטוח דחתה את תביעתכם לסיעוד? אל תוותרו

     

    הגם שחברות הביטוח נוטות לדחות תביעות סיעוד ללא כל הצדקה אמיתית,

    במקרים רבים ניתן לתקן את העוול ולהשיג פיצוי למבוטח.

     

    אך ראשית נסביר מהי פוליסת סיעוד:

    מדובר בפוליסה שמטרתה לפצות מבוטח שעקב פציעה או מחלה, סובל מליקוי תפקודי שמגביל אותו בביצוע פעולות יום יום כגון לבוש, רחצה וכיוב', ו/או שהוא סובל מליקוי קוגניטיבי כגון דמנציה, אלצהיימר וכיוב' הגורמים לפגיעה בתפקודים השכליים וליקויים בתובנה ושיפוט, התמצאות וכו'.

    המשותף לפגיעות המתוארות לעיל היא שהסובל מהן, מתקשה לבצע לבדו את פעולות היום יום והוא זקוק לפיצוי כדי לרכוש לעצמו עזרה או עזרים או לכל צורך אחר שייראה לו לנכון.

    יש סוגים שונים של פוליסות, חלקן נרכשו במסגרת ביטוח קופות החולים וחלקן נרכשו באופן פרטי מחברות הביטוח. חלק מהפוליסות משלמות לתקופה של 5 שנים, ואחרות משלמות פיצוי לכל החיים.

    סכומי הפיצוי משתנים בהתאם לגיל הצטרפות ו/או תנאי הפוליסה ונעים בדרך כלל בין כ 3,500 ש"ח בחודש לכ- 10,000 ש"ח בחודש. 

    הכסף משולם ישירות למבוטח שיכול לעשות בו כרצונו.

  • חוקרים פרטיים בתביעות לנזקי גוף

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזיקין (נזקי גוף)****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    בשל כך, עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם כל מידע (למעט במקרים שקיימת חובה) אך לרוב ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו, נגרם נזק והכל מוקלט.

  • כאב כרוני כגורם לכאב אנטומי

    כאב כרוני כגורם לכאב אנטומי*: 

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    כאב עצבי כרוני הופך בסופו של דבר לכאב אנטומי ועל כן קשה כל כך לטיפול.

  • מאמרים - כללי

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.

    מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:

    חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם. 


    במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם: 
    1. אינטרנט ומאגרי מידע.
    2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
    3. חקירה של שכנים ומכרים.
    4. חקירת עדים.
    5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
    6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
    המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.

     

    ***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
    לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת. 
    יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.

     

    תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.

    במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.

    הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך). 
    עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.

     

    על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
    גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
    בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.

     

    בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.

    לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.

     

    בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.



    עו"ד מירזאי אסף

  • מהו כאב עצבי נוירופטי

    טיפ מאת ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב:

    כאבים עצביים נוירופטיים כרוניים הם כאבים הנובעים מפגיעה בעצבים עצמם המספקים תחושה. הם עמידים לטיפול ומקנים נכות העומדת בפני עצמה ונפרדת מהנכות האורטופדית או הנוירולוגית.

  • נזיקין (נזקי גוף) בשטחי העירייה בזמן החורף

    נזיקין (נזקי גוף) בשטחי העירייה בזמן החורף

    ימים של גשם ורוחות מעלים את הסיכון לפציעה בשטחים הציבוריים של העירייה, בין היתר כתוצאה מהצפות, נפילות של עצים/עמודים, חפצים שמתנתקים ועפים, מדרכות שבורות וכיוב'.

    נזקי גוף עשויים להיות קלים וחולפים אך לעיתים חמורים וקשים.

    על פי החוק והפסיקה, הרשות המקומית אחראית לשלום תושביה והעוברים בה, הן בזמן שגרה והן במקרים בהם פגעי מזג האוויר תרמו להיווצרות המפגע הבטיחותי.

    מסיבה זו, במקרים רבים ניתן לתבוע מהרשות המקומית את הנזק שנגרם, ועל כך בהרחבה במאמר זה.

     

  • נכות רפואית לנפגעי ראש

    נכות רפואית לנפגעי ראש

    נפגעי ראש רבים מוצאים עצמם בסופו של הליך משפטי ו/או ועדות רפואיות בביטוח הלאומי ללא אחוזי נכות מזכים וללא זכויות וזאת למרות שהחבלה הותירה בהם פגיעה תפקודית חמורה ביותר המורגשת בבירור וצפוייה להשפיע על חייהם דרמטית;

    אנשים אלה סובלים מתופעות רבות ומשונות המשפיעות על תפקודם היום יומי והחברתי, ובכלל זה: פגיעה בריכוז, פגיעה בזיכרון, קושי לתכנן ולהוציא אל הפועל פעולות מסויימות, קושי לפתור בעיות, שינויי אישיות, יש שהתנהגותם הופכת ילדותית גסה ואימפולסיבית, אחרים הופכים להיות לצים, יש שהופכים חסרי סבלנות או חסרי טאקט כלפי סביבתם וכיוב' והרשימה עוד ארוכה..

    חשוב לציין שאין חובה שכל התסמינים יחולו אצל כל נפגע ראש, יש שמופיע אצלו תסמין אחד בעוד שאצל האחר יופיעו מס' תסמינים, תלוי בחומרת הפגיעה.

    מציאות עגומה זו המקפחת נפגעי ראש חלה על נפגעי קלים וקשים כאחד. לא פעם נתקלת בקיפוח של נפגעי ראש קשים שסבלו מחבלות של ממש שגרמו לשברים בגולגולת, דימומים מוחיים ולעיתים אף לתרדמת לתקופות מסויימות והותירו נזקים קשים.

    הסיבות לכך הן בעיקר מערכתיות אך לא רק. להלן מס' סיבות:

    1. מדובר בנזקים שלא ניתן לראות בבדיקות הדמיה כגון CT, MRI וכיוב'.
    2. יש חוסר מודעות וחוסר מוטיבציה של רופאים להפנות את המטופלים לבדיקות הנכונות שיכולות לאבחן נזקים מסוג זה.
    3. בוועדות הרפואיות ואצל מומחי בית המשפט אין רצון להעמיק בירור מעבר למה שמופיע בתיעוד הרפואי המוצג להם.
    4. טיפול שגוי בידיי עורכי דין שאינם בקיאים בפגיעות ראש ואינם יודעים למצות זכויות נפגעי ראש נכון.

    בעוד ששלושת הסיבות הראשונות ניתנות לתיקון, הסיבה הרביעית היא הקריטית ביותר ואותה קשה לתקן.

    לאחר שעורך דין מסיים טיפול בתיק וחולף המועד לערער על החלטות של ועדות רפואיות או על פסקי דין של בית המשפט, פעמים רבות אין אפשרות להחזיר את הגלגל לאחור והקביעה הופכת להיות סופית, כלומר - גם כשמתברר בהמשך שהקביעה הייתה שגויה ומקפחת, לא ניתן עוד לשנותה.

    ההשפעה המזיקה של טיפול משפטי שגוי נכונה לא רק במקרים של ייצוג מול ביטוח לאומי או מול בית המשפט אלא גם מול חברות הביטוח. כך למשל, אדם שיש לו פוליסת אובדן כושר עבודה וכושרו לעבוד נפגע לחלוטין כתוצאה מחבלת ראש שגרמה לנזקים קוגניטיביים, לא יצליח להוכיח את פגיעתו אם לא יטופל בידיי עורך דין הבקיא בייצוג נפגעי ראש וכתוצאה מכך לא יפוצה עבור אובדן הכושר בו נמצא.

    בנסיבות הללו חשוב לבחור היטב את משרד עוה"ד שיטפל בתביעה ולוודא שעורך הדין שיטפל בתיק הינו בקיא ומנוסה בטיפול בתביעות מסוג זה.

    כמו-כן, עמדו על כך שהרופא המטפל יפנה אתכם לבדיקות נוירופסיכולוגיות לבירור מידת הפגיעה הקוגניטיבית כתוצאה מהחבלה.

     

    אשמח לעמוד לרשותכם

     

    עו"ד אסף מירזאי

    09-8986444  

    האמור לעיל אינו תחליף לייעוץ משפטי פרטני וככזה אין להסתמך עליו.

  • ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס

    ההבדל בין ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    הרחיבו את הידע בנוגע להבדלים בין פגיעות בעמוד השדרה מסוג: ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס:

  • קביעת נכות במחלות כאב עצביות - מבחני תגר

    קביעת נכות במחלות כאב עצביות - מבחני תגר*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    הבדיקה הגופנית היא החשובה ביותר בקביעת נכות ונכון הדבר גם כשמדובר בפגיעות עצביות.

  • תאונה בדרך לעבודה או בדרך מהעבודה

    חוק הביטוח הלאומי קובע כי מי שנפגע בדרך ממעונו, או מהמקום בו הוא לן, אל מקום העבודה, וכן מי שנפגע בדרכו ממקום העבודה אל מעונו, פגיעתו תוכר כתאונת עבודה על כל המשתמע.

    אזכיר בהקשר זה כי נפגעי עבודה זכאים לזכויות רבות בביטוח הלאומי ובכלל זה לקצבה חודשית שעשויה להגיע עד לסך של כ- 30,000 ₪.

    אף על פי שהסוגיה נשמעת פשוטה לכאורה, היא לא, ועל כך נרחיב במאמר קצר זה.

  • תאונות דרכים

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.

    מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:

    חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם. 


    במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם: 
    1. אינטרנט ומאגרי מידע.
    2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
    3. חקירה של שכנים ומכרים.
    4. חקירת עדים.
    5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
    6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
    המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.

    ***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
    לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת. 
    יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.

    תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.

    במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.

    הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך). 
    עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.

    על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
    גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
    בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.

    בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.

    לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.

    בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.

    עו"ד מירזאי אסף

  • תסמונת CRPS - אבחנה ותסמינים

    תסמונת CRPS אבחנה ותסמינים*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    אבחנה של CRPS הינה קלינית בלבד- כלומר מבוססת על אנמנזה ועל בדיקה פיזיקלית בלבד, אין בדיקות הדמיה שיכולות לאשר או לשלול את התסמונת.

תפריט