Hgil

ביטוח | נזקי גוף | ביטוח לאומי | קצין תגמולים

רשלנות

  • אודות

    lawyer asaf

    למשרד עו"ד מירזאי אסף. אנו מקווים שתמצאו באתר מידע מועיל וכן מענה לשאלות בסיסיות המתעוררות בתקופה מורכבת זו של חייכם.

    ודאי תרצו לדעת שמשרדנו עוסק במגוון תחומים מתוך עולם נזקי הגוף ולפיכך נוכל לסייע לכם להשיג את מירב הזכויות המשפטיות להן אתם זכאים על פי חוקי המדינה וכן על פי חוזי הביטוח.

    בין יתר התחומים בהם עוסק משרדנו: נזיקין (נזקי גוף), תביעות ביטוח, דיני הביטוח הלאומי, קצין התגמולים - משרד הביטחון ונפגעי פעולות איבה.

     אנו מייצגים בעיקר תובעים מתוך אמונה שלכל אחד מגיע סיוע מול גופי המדינה וחברות הביטוח הפועלים בכל כוחם כדי לצמצם את זכויותיכם ברגעים מורכבים אלה של חייכם. אנו מעניקים ללקוחותינו ייעוץ, ייצוג וליווי בדיונים בבתי המשפט ובתי הדין השונים על כל ערכאותיהם, וכן בפני ועדות רפואיות בביטוח לאומי ובמשרד הביטחון (קצין התגמולים).

     אנו בוחרים בקפידה את לקוחותינו ומעניקים להם ייצוג וליווי אישי לכל אורך הדרך, מהרגעים הסמוכים לאחר התאונה/גילוי המחלה הקשה ועד לקבלת הפיצוי המיוחל. למשרדנו ייתרון על פני משרדים רבים אחרים בכך שאנו עוסקים בקשת רחבה של תחומים הנוגעים לעולם נזקי הגוף, דבר שמאפשר לנו להעניק ללקוחותנו מענה מלא לכל הסוגיות המתעוררות ברגעים המורכבים בהם הם נתונים לאחר פגיעה/גילוי מחלה. ייתרון נוסף שיש למשרדנו הוא ידע נרחב בתחומי הרפואה המשפטית וקשר מקצועי עם מומחים רפואיים מן השורה הראשונה.

     

    בין יתר העניינים המטופלים על ידי משרד עו"ד מירזאי אסף:

     

    נזקי גוף:

    תאונות דרכים, תאונת עבודה, חבויות (נפילות, חבלות ופציעות מסוגים שונים), רשלנות רפואית, נשיכת כלב וכיוב'.

     תביעות ביטוח:

    ביטוחי חיים, תאונות אישיות, ביטוח סיעודי, אובדן כושר עבודה, פנסיית נכות, ביטוחי בריאות, תאונות אישיות תלמידים וכיוב'. 

     ביטוח לאומי:

    נפגעי עבודה, תביעה לדמי תאונה, נכות כללית, שירותים מיוחדים, גמלת ניידות, גמלת ילד נכה, גמלת סיעוד, זכויות נפגעי פעולות איבה, תביעה לפטור ממס הכנסה וכיוב'.

     קצין התגמולים:

    תביעה להכרת זכות, תביעות הכרה בבית המשפט המחוזי, ייצוג בוועדות רפואיות ובבתי משפט בערעורים וכיוב'.

     

      רקע על מנהל המשרד:

    עו"ד מירזאי אסף, תושב רעננה, בעל תואר L.L.B במשפטים ומוסמך מטעם לשכת עורכי הדין, הינו בעל ניסיון רב בייצוג תובעים בתביעות לנזקי גוף, טיפל במהלך השנים במאות תיקי נזקין, ביטוח וביטוח לאומי מסוגים שונים ובדרגות חומרה שונות וייצג לקוחות בבתי המשפט השונים כמו גם בבתי הדין לעבודה בכל הערכאות.

    טרם פנייתו לתחום עריכת הדין, עסק עו"ד מירזאי בחקירות ביטוח ולמד להכיר מקרוב את דרכי העבודה של חברות הביטוח כמו גם את משמעות ההתמודדות היום יומית של הניזוקים בעקבות הפגיעות השונות והעוולות שנגרמו להם.

     

    פעילות ציבורית:

    חבר בוועדת ביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין (מינוי בתוקף משנת 2014 - 2019).

    מייסד ומנהל את קבוצת הפייסבוק: "רופאים מייעצים לעורכי דין M.D & L.L.B", במסגרתה ניתן ייעוץ מקצועי רפואי לעורכי דין ונערכות השתלמויות מקצועיות בתחומים השונים של הרפואה המשפטית.   



    המשרד נגיש לנכים וממוקם באזור מרכזי בעיר רעננה עם נגישות לתחבורה ציבורית ורכב פרטי.

     

    נשמח לראותכם בין לקוחותינו.

  • האבחון הנוירופסיכולוגי

    האבחון הנוירופסיכולוגי*:

    *מחבר: אמיר כץ, נוירופסיכולוג - מומחה בפסיכולוגיה שיקומית.

    מהו אבחון נוירופסיכולוגי, מה הוא כולל ומתי כדאי להפנות לאבחון ?

  • ההבדל בין קשיון ונוקשות

    ההבדל בין קשיון ונוקשות*:

    *מחבר המאמר: ד"ר ליאור דיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית וכאב.

    המושג קשיון שמור למצב שבו לא קיימת תנועה במפרק, מצב זה היה שכיח בעידן שלפני החלפות המפרקים.

  • חוקרים פרטיים בתביעות לנזקי גוף

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזיקין (נזקי גוף)****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    בשל כך, עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם כל מידע (למעט במקרים שקיימת חובה) אך לרוב ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו, נגרם נזק והכל מוקלט.

  • כאב כרוני כגורם לכאב אנטומי

    כאב כרוני כגורם לכאב אנטומי*: 

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    כאב עצבי כרוני הופך בסופו של דבר לכאב אנטומי ועל כן קשה כל כך לטיפול.

  • מאמרים - כללי

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.

    מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:

    חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם. 


    במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם: 
    1. אינטרנט ומאגרי מידע.
    2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
    3. חקירה של שכנים ומכרים.
    4. חקירת עדים.
    5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
    6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
    המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.

     

    ***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
    לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת. 
    יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.

     

    תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.

    במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.

    הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך). 
    עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.

     

    על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
    גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
    בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.

     

    בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.

    לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.

     

    בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.



    עו"ד מירזאי אסף

  • מהו כאב עצבי נוירופטי

    טיפ מאת ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב:

    כאבים עצביים נוירופטיים כרוניים הם כאבים הנובעים מפגיעה בעצבים עצמם המספקים תחושה. הם עמידים לטיפול ומקנים נכות העומדת בפני עצמה ונפרדת מהנכות האורטופדית או הנוירולוגית.

  • נזיקין (נזקי גוף) בשטחי העירייה בזמן החורף

    נזיקין (נזקי גוף) בשטחי העירייה בזמן החורף

    ימים של גשם ורוחות מעלים את הסיכון לפציעה בשטחים הציבוריים של העירייה, בין היתר כתוצאה מהצפות, נפילות של עצים/עמודים, חפצים שמתנתקים ועפים, מדרכות שבורות וכיוב'.

    נזקי גוף עשויים להיות קלים וחולפים אך לעיתים חמורים וקשים.

    על פי החוק והפסיקה, הרשות המקומית אחראית לשלום תושביה והעוברים בה, הן בזמן שגרה והן במקרים בהם פגעי מזג האוויר תרמו להיווצרות המפגע הבטיחותי.

    מסיבה זו, במקרים רבים ניתן לתבוע מהרשות המקומית את הנזק שנגרם, ועל כך בהרחבה במאמר זה.

     

  • ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס

    ההבדל בין ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    הרחיבו את הידע בנוגע להבדלים בין פגיעות בעמוד השדרה מסוג: ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס:

  • קביעת נכות במחלות כאב עצביות - מבחני תגר

    קביעת נכות במחלות כאב עצביות - מבחני תגר*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    הבדיקה הגופנית היא החשובה ביותר בקביעת נכות ונכון הדבר גם כשמדובר בפגיעות עצביות.

  • תאונות דרכים

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.

    מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:

    חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם. 


    במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם: 
    1. אינטרנט ומאגרי מידע.
    2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
    3. חקירה של שכנים ומכרים.
    4. חקירת עדים.
    5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
    6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
    המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.

    ***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
    לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת. 
    יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.

    תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.

    במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.

    הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך). 
    עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.

    על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
    גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
    בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.

    בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.

    לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.

    בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.

    עו"ד מירזאי אסף

  • תסמונת CRPS - אבחנה ותסמינים

    תסמונת CRPS אבחנה ותסמינים*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    אבחנה של CRPS הינה קלינית בלבד- כלומר מבוססת על אנמנזה ועל בדיקה פיזיקלית בלבד, אין בדיקות הדמיה שיכולות לאשר או לשלול את התסמונת.

תפריט