Hgil

ביטוח | נזקי גוף | ביטוח לאומי | קצין תגמולים

משנכנס אדר...

הדי הפיצוצים הבלתי פוסקים ברחבי המדינה מפריעים את מנוחת הציבור והפכו מתופעה שולית של חג הפורים למטרד של ממש. הם מעירים ילדים בבהלה משינה, גורמים לתחושות קשות אצל הלומי הקרב ונפגעי פעולות האיבה, הורסים את חוויית החג ואם לא די בכל אלה אז גם מסכנים את הילדים שמפעילים את הנפצים וגם את הציבור שנמצא בקרבת מקום.

הנה מספר דוגמאות לנזקי גוף עליהם דיווחו אמצעי התקשורת בשנים קודמות: בשנת 2005 נפצע תלמיד בית ספר בכף ידו ונגרמה לו קטיעה של 2 אצבעות כתוצאה מחזיז שהתפוצץ. במקרה אחר בשנת 2009 נער בן 14 נפצע באורח בינוני עד קשה ו- 5 מאצבעות ידיו נקטעו במהלך משחק עם נפצי פורים. בשנת 2012 נפגע ילד בן 8 באורח קשה בעינו כתוצאה מנפץ שהתפוצץ קרוב לפניו.

אלה כמובן רק דוגמאות ואפשר להמשיך ולחשוב כיד הדמיון על מגוון אפשרויות הפגיעה הפוטנציאליות, בכלל זה כתוצאה מזיקוקים שעשויים לעוף ולפגוע בעיניים או אף לגרום לשריפות, או על נפץ שעשוי לגרום בהלה, נפילה ופציעה קשה וכיוב'...

החוק מגדיר את הנפצים כ "צעצועים מסוכנים" ודומה כי כאן מתחילה כל הבעיה.

אני סבור כי לו היו מגדירים את הנפצים/זיקוקים כחומרי נפץ אסורים לאחזקה ושימוש, סביר להניח שהיו מוקדשים מאמצים רציניים יותר למניעת הייבוא וההפצה לצד ענישה של המשתמשים.

נכון להיום (2017) האיסור שנקבע בחוק מתייחס להיבט המסחרי בלבד ולא להיבט המזיק והפוגעני של תופעת הנפצים. אצלנו ברעננה למשל ישנו חוק עירוני שנקרא "חוק עזר לרעננה (צעצועים מסוכנים), תשכ"ב-1962 הקובע איסור לייצר או למכור צעצועים מסוכנים ללא היתר מיוחד מאת ראש העיר (כל רשות מפרסמת את חוקי העזר העירוניים שלה וסביר שגם לרשויות האחרות חוק עזר מקביל).

ברמה המדינית יש את חוק הפיקוח על מצרכים ושירותים שצו מכוחו אוסר ייצור, יבוא ומכירה של צעצועים מסוכנים.

 

כפי שניתן להבין, החוק רואה בנפצים ובזיקוקים צעצועים, אמנם צעצועים מסוכנים, אך עדיין – צעצועים, וכל זמן שכך הוא, מה פלא שאין התייחסות רצינית לכך שילדים משתמשים בחומרי נפץ לא מפוקחים ומסכנים את עצמם ואת סביבתם כמו גם גורמים מטרד סביבתי אדיר.

השאלה היא האם אדישות המחוקק מונעת מהרשות המקומית או אף ממשטרת ישראל אפשרות למנוע התנהלות מהסוג הזה. התשובה היא חד משמעית: לא מונעת.

ניסיון השנים האחרונות מלמד שבימי פורים מתקבלים במוקדים השונים מאות אם לא אלפי קריאות של אזרחים שהתופעה מעיבה על חגם כמו גם דיווחים על נפגעים ומכאן שזה מטרד ציבורי רחב היקף.

גופי השלטון והשיטור מחויבים לשמור על הסדר הציבורי ולאפשר לציבור חיים תקינים במרחב הציבורי. כך למשל פקודת העיריות מסמיכה את העירייה לעשות כל מעשה הדרוש לשם שמירה על תחום העיריה, בריאות הציבור והביטחון בו וכמו גם להסדיר עניינים של שמירה, אבטחה וסדר ציבורי בתחומה.

גם למשטרה סמכויות כלליות שמאפשרות למנוע מעשים המתוארים לעיל.

המדובר אמנם בסמכויות כלליות אך די בכך כדי לאפשר לגופים השונים לפעול במרץ מבעוד מועד, בין היתר על ידי איסוף מודיעין וביצוע פעולות יזומות בשיתוף הקהילה המקומית ולאפשר בכך קיום פולחן החג בנחת ובלי איומי נפץ מטרידים ומסוכנים.

 

המצב ברחובות בפורים הנוכחי (2017) מלמד כי הרשויות המקומייות ומשטרת ישראל לא עשו די הצורך ברמת ההיערכות ומה פלא שכעת הם מתרוצצים בלילות במרדף אחרי מפוצצי הנפצים.

 

 

האם יש את מי לתבוע במקרה של נזק גוף או נזק לרכוש ?

לא פעם אני נשאל האם יש את מי לתבוע במקרה של פציעה, תשובתי היא: במקרים רבים – כן, אולם הדבר תלוי בגורמים רבים:

כך למשל, מוכר הנפצים עשוי להיות צד לתביעה נזיקית בנימוק לפיו התנהלותו כמוכר שמכר מוצרים מסוכנים ללא פיקוח וללא היתר כדין תוך שיכול היה לצפות את התוצאה המזיקה - הינה רשלנות.

גם העובדה שהחוק אוסר מכירה, והמוכר מפר את האיסור ומוכר בכל זאת, מקימה נגדו עילה נזיקית אם נגרם נזק. העילה היא: היפר חובה שבחוק. אדם שמפר חובה חוקית שנועדה להגן על הציבור וכתוצאה מכך נגרם נזק- חייב בדין.

גם היצרן או היבואן עשויים להיות צד לתביעה נזיקית, ואם לא ניתן לאתרם אז שוב- מוכר הצעצועים הוא הנתבע, לפי חוק האחריות למוצרים פגומים שקובע אחריות בלעדית ומוחלטת על היצרן/משווק/מוכר לכל נזק שנגרם בגלל שימוש במוצר מסוכן שמכרו (בסייגים הקבועים בחוק כמובן).

הרשות המקומית ו/או משטרת ישראל עשויים אף הם להיות צד לתביעה אם נגרם נזק והתברר שלא אכפו את החוק ולא מנעו את שניתן היה למנוע. עילת התביעה – רשלנות.

לזאת יש להוסיף כי ילד שנפגע עשוי להיות זכאי, בנוסף לאמור עד כה, גם לפיצוי מפוליסת תאונות אישיות לתלמידים שהיא פוליסה המבטחת כל ילד מגיל שלוש מפני תאונה בכל שעות היממה ובכל מקום בארץ ובעולם. מבוגרים שנפגעו ומחזיקים ברשותם פוליסות ביטוח פרטיות עשויים להיות זכאים לפיצוי מכוח פוליסות פרטיות (תאונות אישיות, אבדן כושר עבודה וכיוב'). כמובן שתביעה לפי פוליסות ביטוח מחייבת עמידה בתנאי הפוליסה וחריגיה.

אם לא די בכל אלה, אזי במקרים המתאימים ניתן לתבוע זכויות גם מהמוסד לביטוח לאומי.

 

האמור אינו ממצה את כל האפשרויות שכפי שניתן להבין הינן רבות, אך חשוב להיות ערים לכך שלכל תביעה מועד התיישנות אחר ולכן יש צורך להתייעץ עם עורך דין בכל מקרה של פציעה ולא להמתין.

אין לראות באמור כדי ייעוץ משפטי אלא כמידע כללי לטובת ציבור הקוראים. כל מקרה מחייב ייעוץ אישי ופרטני ומי שמסתמך על האמור, עושה זאת על דעת עצמו ויישא בכל אחריות לנזקים שייגרמו לו.

 

 

בברכת פורים בטוח ושמח

עו"ד אסף מירזאי

(נזקי גוף, ביטוח לאומי, ביטוח)

רח' אחוזה 100 רעננה

09-8986444

תפריט