Hgil

ביטוח | נזקי גוף | ביטוח לאומי | קצין תגמולים

ביטוח

  • מה עושים כשאירוע חריג בעבודה מוביל לשבץ – והמערכה האמיתית רק מתחילה?

    שבץ מוחי כתוצאה מאירוע חריג בעבודה:

    אירועים קיצוניים וחריגים בעבודה, כמו עימות לא צפוי, הודעת פיטורים מפתיעה או מאמץ נפשי ופיזי מוגזמים, עלולים לגרום שבץ מוחי ולהשאיר נזק רפואי כבד.

    למרות הפגיעה הברורה, הדרך לקבל הכרה כנפגע עבודה היא תהליך מורכב ומאתגר שדורש הוכחה מדויקת של הקשר בין האירוע החריג לשבץ.

    מדובר בתביעות מורכבות משפטית שדורשות הבנה מעמיקה וניסיון ייחודי בתחום.

    במקרים כאלו, כשאין ייצוג משפטי מקצועי, רבים עלולים למצוא את עצמם ללא ההכרה והקצבה שמגיעים להם ולהישאר בחוסר ודאות כלכלי.

    במשרדנו, עם ניסיון רב בתביעות מהסוג הזה, אנו מלווים את לקוחותינו עד לקבלת התוצאה המיטבית – במרבית המקרים, קצבת נכות מכובדת המשולמת לניזוק כל חודש.

    הקצבאות המשולמותי לנפגעי עבודה שונות מהקצבאות המשולמות לנכים כלליים ויכולות להגיע לעיתים מעל 37,000 ש”ח בחודש (נכון ליום 1.1.24).

    דוגמאות למקרים שטופלו על ידי משרדנו והוכרו:
    מנהל במפעל שלקה בהתקף לב שהוביל לשבץ מוחי לאחר עימות סוער עם עובד; בכיר שהוזמן לשימוע לפני פיטורין וסבל משבץ זמן קצר אחר כך; מתנדב שהרים משקל כבד במיוחד ונפגע קשות.

    לקוחות אלו ואחרים זכו להכרה מלאה מביטוח לאומי כנפגעי עבודה, ובזכות זאת לקצבאות חודשיות גבוהות.

    אם עברתם אירוע חריג בעבודה שפגע בבריאותכם – אל תעברו את זה לבד.

    פנו אלינו לקבלת ייעוץ אישי ונלווה אתכם כדי להבטיח את כל הזכויות המגיעות לכם.

     

    עו"ד אסף מירזאי

    טלפון 09-8986444

     

     

  • אודות

    ברוכים הבאים למשרד עו"ד מירזאי אסף, המוביל בתחומי נזקי הגוף, הביטוח והביטוח הלאומי.
    אנחנו כאן כדי להעניק לכם ייעוץ, ייצוג וליווי מקצועי, תוך דגש על מיצוי מלוא זכויותיכם ברגעים הקריטיים של החיים.

    מדוע לבחור בנו?

    • ניסיון עשיר עם מאות תיקים מוצלחים בכל תחומי הביטוח הלאומי, הביטוח ונזקי הגוף.
    • ידע מעמיק ברפואה משפטית וקשרים מקצועיים עם מומחים מובילים.
    • ליווי אישי ומקצועי מהרגע הראשון ועד לקבלת הפיצוי המיוחל.

    תחומי התמחות מרכזיים:

    • ביטוח לאומי: נכות כללית, נפגעי עבודה, גמלאות שונות וזכויות נפגעי פעולות איבה.
    • תביעות ביטוח: ביטוחי חיים, סיעוד, אובדן כושר עבודה, פנסיית נכות, ביטוחי בריאות, תאונות אישיות ותאונות תלמידים.
    • נזקי גוף: תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית ועוד.
    • קצין התגמולים: תביעות להכרת זכות וועדות רפואיות.

    מעוניינים לדעת יותר?

    בעמודי המאמרים באתר תמצאו מידע ומדריכים מקצועיים שמסבירים את זכויותיכם ודרכים להתמודדות עם ההליכים השונים.

    אודות מנהל המשרד:

    עו"ד אסף מירזאי, בעל תואר LL.B במשפטים ומוסמך לשכת עורכי הדין, מביא איתו ניסיון עשיר בייצוג תובעים בתביעות ביטוח לאומי, ביטוח ונזקי גוף . בעברו עסק בחקירות ביטוח, מה שמעניק לו הבנה מעמיקה בתהליכי העבודה של חברות הביטוח והקשיים שעומדים בפני נפגעים.
    עו"ד מירזאי חבר לשעבר בוועדת ביטוח לאומי של לשכת עורכי הדין (סגן יו"ר ועדה), ומייסד קבוצת הפייסבוק "רופאים מייעצים לעורכי דין M.D & L.L.B".

    רוצים ללמוד עוד?

    בקרו אותנו בעמוד הפייסבוק של המשרד, סמנו "עקוב" ותקבלו מידע רלוונטי: https://www.facebook.com/lawassaf?locale=he_IL

    המשרד שלנו – כאן בשבילכם:

    ממוקם באזור מרכזי ברעננה, עם גישה נוחה לנכים, תחבורה ציבורית וחנייה.
    צרו קשר עוד היום בטלפון [09-8986444] או השאירו פרטים באתר לשיחת ייעוץ ראשונית ללא התחייבות.

  • ביטוח

  • ביטוח תאונות אישיות

    ביטוח תאונות אישיות

    ביטוח תאונות אישיות נועד להגן על המבוטח ולדאוג לו לפיצוי במקרה של אירוע תאונתי. ניתן למצוא בביטוחים מסוג זה כיסוי לסוגים שונים של נזקים עקב תאונה, בכלל זה:

    1. פיצוי בגין שברים.
    2. פיצוי בגין ימי אשפוז בבית חולים.
    3. פיצוי בגין אבדן כושר עבודה.
    4. פיצוי בגין מצב סיעודי.
    5. פיצוי בגין נכות רפואית.
    6. פיצוי בגין תשלום לאחות מלווה.

    הרשימה לעיל לא ממצה, ניתן למצוא כיסויים נוספים שלא צויינו.

    ביטוחי תאונות אישיות משתנים ממקרה למקרה, הם אינם אחידים ותלויים באיכות המשא ומתן מול חברת הביטוח במועד ההצטרפות לפוליסה כמו גם  מושפעים מגובה הפרמיה החודשית המשולמת.

  • האבחון הנוירופסיכולוגי

    האבחון הנוירופסיכולוגי*:

    *מחבר: אמיר כץ, נוירופסיכולוג - מומחה בפסיכולוגיה שיקומית.

    מהו אבחון נוירופסיכולוגי, מה הוא כולל ומתי כדאי להפנות לאבחון ?

  • ההבדל בין קשיון ונוקשות

    ההבדל בין קשיון ונוקשות*:

    *מחבר המאמר: ד"ר ליאור דיין, מומחה לכירורגיה אורתופדית וכאב.

    המושג קשיון שמור למצב שבו לא קיימת תנועה במפרק, מצב זה היה שכיח בעידן שלפני החלפות המפרקים.

  • זכויות בביטוח סיעודי ואופן מימושן: מדריך מעשי

    ביטוח סיעודי הוא אחד הביטוחים החשובים ביותר שנועדו להבטיח את עתידנו ואת איכות חיינו במקרה של אובדן כושר תפקוד.

    בישראל, רבים מבוטחים בביטוח סיעודי דרך קופות החולים או חברות הביטוח הפרטיות, אך לעיתים קרובות המימוש של הזכויות אינו פשוט כפי שהוא נראה.

    מאמר קצר זה יספק לכם סקירה מקיפה על זכויותיכם בביטוח הסיעודי ואופן מימושן בצורה נכונה ויעילה.


    מהו ביטוח סיעודי?

    ביטוח סיעודי נועד להבטיח כיסוי כלכלי במצב שבו אדם אינו מסוגל לבצע פעולות יומיומיות בסיסיות (כגון להתלבש, לאכול, או להתנייד), או במקרים של תשישות נפש, כגון דמנציה או אלצהיימר.

     

    סוגי הכיסויים בביטוח סיעודי:

    1. ביטוח סיעודי פרטי – ביטוח הנרכש דרך חברות הביטוח ומותאם אישית לצרכי המבוטח. ביטוחים מסוג זה עשויים להציע זכויות מרחיקות לכת ולשנים רבות.
    2. ביטוח סיעודי קבוצתי – כיסוי הנרכש דרך קופות החולים ומציע תעריפים אחידים.

    זכויות המבוטח בביטוח סיעודי

  • חברת הביטוח דחתה את תביעתכם לסיעוד? אל תוותרו

    חברת הביטוח דחתה את תביעתכם לסיעוד? אל תוותרו

     

    הגם שחברות הביטוח נוטות לדחות תביעות סיעוד ללא כל הצדקה אמיתית,

    במקרים רבים ניתן לתקן את העוול ולהשיג פיצוי למבוטח.

     

    אך ראשית נסביר מהי פוליסת סיעוד:

    מדובר בפוליסה שמטרתה לפצות מבוטח שעקב פציעה או מחלה, סובל מליקוי תפקודי שמגביל אותו בביצוע פעולות יום יום כגון לבוש, רחצה וכיוב', ו/או שהוא סובל מליקוי קוגניטיבי כגון דמנציה, אלצהיימר וכיוב' הגורמים לפגיעה בתפקודים השכליים וליקויים בתובנה ושיפוט, התמצאות וכו'.

    המשותף לפגיעות המתוארות לעיל היא שהסובל מהן, מתקשה לבצע לבדו את פעולות היום יום והוא זקוק לפיצוי כדי לרכוש לעצמו עזרה או עזרים או לכל צורך אחר שייראה לו לנכון.

    יש סוגים שונים של פוליסות, חלקן נרכשו במסגרת ביטוח קופות החולים וחלקן נרכשו באופן פרטי מחברות הביטוח. חלק מהפוליסות משלמות לתקופה של 5 שנים, ואחרות משלמות פיצוי לכל החיים.

    סכומי הפיצוי משתנים בהתאם לגיל הצטרפות ו/או תנאי הפוליסה ונעים בדרך כלל בין כ 3,500 ש"ח בחודש לכ- 10,000 ש"ח בחודש. 

    הכסף משולם ישירות למבוטח שיכול לעשות בו כרצונו.

  • חוקרים פרטיים בתביעות לנזקי גוף

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזיקין (נזקי גוף)****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    בשל כך, עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם כל מידע (למעט במקרים שקיימת חובה) אך לרוב ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו, נגרם נזק והכל מוקלט.

  • כאב כרוני כגורם לכאב אנטומי

    כאב כרוני כגורם לכאב אנטומי*: 

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    כאב עצבי כרוני הופך בסופו של דבר לכאב אנטומי ועל כן קשה כל כך לטיפול.

  • מאמרים - כללי

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.

    מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:

    חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם. 


    במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם: 
    1. אינטרנט ומאגרי מידע.
    2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
    3. חקירה של שכנים ומכרים.
    4. חקירת עדים.
    5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
    6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
    המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.

     

    ***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
    לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת. 
    יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.

     

    תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.

    במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.

    הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך). 
    עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.

     

    על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
    גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
    בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.

     

    בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.

    לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.

     

    בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.



    עו"ד מירזאי אסף

  • מהו כאב עצבי נוירופטי

    טיפ מאת ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב:

    כאבים עצביים נוירופטיים כרוניים הם כאבים הנובעים מפגיעה בעצבים עצמם המספקים תחושה. הם עמידים לטיפול ומקנים נכות העומדת בפני עצמה ונפרדת מהנכות האורטופדית או הנוירולוגית.

     

    *************************************************************************

    בקישור המצורף מידע בנוגע למימוש זכויות ונכויות רפואיות: https://www.lawasaf.co.il/socialsecurity.html

    בדף הפייסבוק שלנו מידע ומאמרים שיכולים לעניין אותך בעניין תביעות וזכויות לנזקי גוף: https://www.facebook.com/lawassaf 

    סמנו לנו לייק ועקבו אחרינו לקבלת מידע נוסף.

  • משנכנס אדר מרבים בנפצים ומטרד לציבור

    משנכנס אדר...

    הדי הפיצוצים הבלתי פוסקים ברחבי המדינה מפריעים את מנוחת הציבור והפכו מתופעה שולית של חג הפורים למטרד של ממש. הם מעירים ילדים בבהלה משינה, גורמים לתחושות קשות אצל הלומי הקרב ונפגעי פעולות האיבה, הורסים את חוויית החג ואם לא די בכל אלה אז גם מסכנים את הילדים שמפעילים את הנפצים וגם את הציבור שנמצא בקרבת מקום.

    הנה מספר דוגמאות לנזקי גוף עליהם דיווחו אמצעי התקשורת בשנים קודמות: בשנת 2005 נפצע תלמיד בית ספר בכף ידו ונגרמה לו קטיעה של 2 אצבעות כתוצאה מחזיז שהתפוצץ. במקרה אחר בשנת 2009 נער בן 14 נפצע באורח בינוני עד קשה ו- 5 מאצבעות ידיו נקטעו במהלך משחק עם נפצי פורים. בשנת 2012 נפגע ילד בן 8 באורח קשה בעינו כתוצאה מנפץ שהתפוצץ קרוב לפניו.

    אלה כמובן רק דוגמאות ואפשר להמשיך ולחשוב כיד הדמיון על מגוון אפשרויות הפגיעה הפוטנציאליות, בכלל זה כתוצאה מזיקוקים שעשויים לעוף ולפגוע בעיניים או אף לגרום לשריפות, או על נפץ שעשוי לגרום בהלה, נפילה ופציעה קשה וכיוב'...

    החוק מגדיר את הנפצים כ "צעצועים מסוכנים" ודומה כי כאן מתחילה כל הבעיה.

  • נוירופטיה היקפית בקרב רופאי שיניים

    הרחיבו את הידע בנוגע לנוירופטיה היקפית בקרב רופאי שיניים*:

    *מחבר: ד"ר טמיר גפן, מומחה ברפואה תעסוקתית וספורט.

    כפי שפורסם ע"י WHO בשנת 1991 - רופאי שיניים נחשבים לבעלי מקצוע עם רמות חשיפות תעסוקתית גבוהים יותר לכספית מאשר רוב מקצועות הבריאות.

  • ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס

    ההבדל בין ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס*:

    *מחבר: ד"ר ליאור דיין, מומחה בכירורגיה אורתופדית וכאב.

    הרחיבו את הידע בנוגע להבדלים בין פגיעות בעמוד השדרה מסוג: ספונדילוליזיס, ספונדילוליסטזיס, ספונדילוזיס וספונדיליטיס:

  • עובדי צווארון לבן, חשוב שתכירו את הזכויות שלכם במקרה של אובדן כושר עבודה

    כמה מילים על פוליסה עיסוקית- אובדן כושר עבודה

    אם אתם עובדי צווארון לבן (רופאים, עורכי דין, פקידים בכירים, רואי חשבון, הייטק, יועצים וכו), יש סיכוי שיש לכם ביטוח אובדן כושר עבודה עיסוקי דרך מקום העבודה או פוליסת אובדן כושר עבודה פרטית – וזה משמעותי.

    בניגוד לביטוח אובדן כושר עבודה כללי, ביטוח זה מעניק כיסוי במקרים בהם אינכם יכולים לעסוק במקצוע המדויק שלכם, והוא תקף גם אם אתם מסוגלים לעבוד בעיסוקים אחרים פשוטים יותר.

    הקושי המרכזי בפוליסה מסוג זה הוא להוכיח את הפגיעה ביכולת לעסוק בעיסוק ספציפי. עקב כך רבים לא תובעים, או תובעים ונכשלים.

     

    ייעוץ משפטי יכול לעשות את כל ההבדל ולסייע לכם להחזיר את היציבות הכלכלית לבית ולחיים.

     

    נביא לדוגמא מקרה אמיתי שקרה ללקוח משרדנו שעסק בתפקיד בכיר.

     

  • תאונות דרכים

    ****חוקרים פרטיים בתביעות נזקי גוף****

    לחוקרי הביטוח נודע תפקיד מרכזי בהליך המשפטי המתנהל בין הניזוק לבין חברת הביטוח ובכוחם לגרום לתביעה להצטמצם לפיצוי מינימאלי ולעיתים אף להידחות כליל. שיטות עבודתם מתוחכמות ובידיהם סל של תכסיסים ואמצעים שכל מטרתם איתור הניזוק והצגתו כרמאי או לכל הפחות כמי שמגזים בתיאור נזקיו. 
    מסיבה זו עורכי דין לענייני נזיקין נוהגים להנחות את לקוחותיהם שלא לשתף כל פעולה עם חוקרי ביטוח ולא למסור להם מידע אך פעמים רבות ללא הועיל מכיוון שכאשר חוקר הביטוח ידפוק בדלת הבית, רבים יפתחו לו את הדלת וישתפו עמו פעולה חרף האזהרות.

    שאלו כל עורך דין לענייני נזיקין והוא יספר לכם על שיחת הטלפון שמתקבלת מן הלקוח מיד לאחר פגישתו עם החוקר. זה נשמע בערך ככה: 
    הלקוח: רציתי לעדכן אותך שעכשיו היה אצלי חוקר של חברת הביטוח.
    עורך הדין: הכנסת אותו הבייתה ?
    הלקוח: כן, אבל אל תדאג - לא אמרתי שום דבר שיכול לסכן את התיק. סיפרתי את האמת.
    עורך הדין: אבל ביקשתי ממך לא לשתף פעולה.
    הלקוח: מה יכולתי לעשות, הוא בא אלי הביתה. אבל אל תדאג. לא סיפרתי שום דבר בעייתי...

    להשקפת עולמו של הלקוח לא קרה נזק אך פעמים רבות טעות בידיו והגרוע מכל הוא שהחקירה מוקלטת במלואה ולאחר מכן גם מתומללת.

    מדוע אם כן כדאי להימנע מפגישה עם חוקרי הביטוח:

    חוקר הביטוח מיומן בעבודתו ומכיר היטב את המסגרת המשפטית כמו גם את העובדות ואת הטענות הרפואיות המפורטות בתביעה ומתוך בסיס זה הוא יוצא לבצע את משימתו. הוא נאמן למזמין העבודה, חברת הביטוח, ויעשה את כל שביכולתו כדי לספק מידע שיזיק לתביעתכם. 


    במסגרת הכנת תיק החקירה יבוצע לגביכם איסוף מידע במגוון אמצעים ולהלן חלקם: 
    1. אינטרנט ומאגרי מידע.
    2. סריקת פרופיל ופרסומים שלכם ושל חבריכם ברשתות חברתיות (פרסומים בנוגע אליכם לרבות תמונות ווידאו ישמשו נגדכם).
    3. חקירה של שכנים ומכרים.
    4. חקירת עדים.
    5. חקירה של גורמים נוספים שעשויים להיות מעורבים.
    6. צילום תמונות/וידאו שלכם ושל מקום הפגיעה אם מדובר בתאונה.
    המידע שבידיו משמש לחוקר בסיס רחב מאוד להצלבת מידע ומכאן ואילך כל מה שתאמרו, ייבחן לאור יתר העדויות והמידע שנאסף.

    ***פגישה פנים אל פנים עם החוקר***
    לרוב יעדיף החוקר לפגוש אתכם ולבצע את החקירה באופן גלוי. על מנת למנוע מכם אפשרות לשבש מידע או להיוועץ עם עורך דינכם בטרם החקירה, יעדיף החוקר שלא לתאם איתכם פגישה אלא להגיע בהפתעה מוחלטת. 
    יום בהיר אחד יופיע בביתכם או במקום עבודתכם אדם שאינו מוכר לכם. ברגע זה מתחילה החקירה והיא מוקלטת כאמור מתחילתה ועד לסופה.

    תחילה יבחן החוקר את גופכם ויזואלית ויחפש למצוא חוסר התאמה בין תביעתכם לבין המציאות בשטח. כך לדוג', אם הנפגע מתאר פגיעה חמורה בגב שמגבילה את תפקודו, החוקר יתאר בדו"ח האם הוא הולך ללא צליעה, האם התיישב/קם בקלות מכיסא, האם התכופף, האם סביבת מגוריו מותאמת למצבו באופן כלשהו, האם נכח בבית מישהו שמסייע לו וכיוב'.

    במקביל לשלב הויזואלי יתחיל החוקר במלאכת התשאול. הוא יבקש לשמוע מכם ממה אתם סובלים וכיצד נפגעתם ויצליב את המידע עם זה המפורט בתביעתכם וכן עם המידע שנאסף לגביכם עד כה. סטייה במידע נזקפת מידית לרעתכם.

    הוא גם ישאל שאלות שהתשובות עליהן עשויות להחריג את פוליסות הביטוח לגביכם ולהפקיע מכם לחלוטין את הזכות לפיצוי (על כך ייכתב מאמר נפרד בהמשך). 
    עם סיום החקירה החוקר ילך לדרכו, לרוב מבלי שישאיר כל אפשרות ליצור איתו קשר בהמשך, ובכך תסתיים החקירה למעט אם יתברר שיש צורך לבצע גם מעקב.

    על פניו נשמע כי כל מבוקשו של החוקר הוא להציג את האמת אך המציאות מורכבת הרבה יותר. מאחר וחוקר הביטוח עובד עבור חברת הביטוח, הוא יסתפק פעמים רבות במידע חלקי ולא ישאל שאלות נוספות שעשויות להסביר פערים במידע, במקרים אחרים הוא ינחה את הנחקר להשיב תשובות בעייתיות ולא יטרח להשאיר לו מקום להסביר אותן.
    גם המראה של הניזוק המתואר על ידי החוקר לוקה לעתים קרובות בחוסר איזון ולא משקף בהכרח את הנצפה בפועל.
    בקיצור - לחוקר משלמים כדי שיציג תוצאה והוא מצידו יספק את הסחורה, מן היקב או מן הגורן.

    בהתאם לאמור בדוח החקירה תבסס חברת הביטוח את עמדתה ותחליט עד כמה היא מכבידה את הטיפול בתיק ובמידת הצורך גם תגיש אותה לבית המשפט. ככל שהמידע בדו"ח החקירה יוצג כבעייתי, הסיכוי לפיצוי יפחת יותר ויותר ומאידך משך הטיפול בתביעה עשוי להתארך.

    לאור כל זאת מומלץ להישמע לעורך הדין ולא לשתף פעולה עם חוקרי ביטוח או לפתוח להם את הדלת אלא אם נאמר אחרת.

    בפרסומים הבאים ארחיב בנוגע לדרכים השונות לאיסוף מידע וביצוע החקירה הסמויה והגלויה.

    עו"ד מירזאי אסף

תפריט