Hgil

ביטוח | נזקי גוף | ביטוח לאומי | קצין תגמולים

תאונת דרכים

חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים קובע כי אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, יפוצה על ידי חברת הביטוח.

רבים סבורים בטעות כי המונח "תאונת דרכים" מתייחס רק לתאונות במובן הרגיל והמוכר, קרי התנגשות של רכבים, אך לא כך הוא. מונח זה מתייחס גם לתאונות שכלל לא הייתה מעורבת בהן תנועת רכבים, ובלבד שבעת התאונה הרכב המנועי שימש לצרכי תחבורה.

הינכם מוזמנים לקרוא מאמר שנכתב על ידי עוה"ד מירזאי ופורסם באתר ליגלינק (אתר מקצועי לתוכן משפטי):

השילוב של חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ופקודת ביטוח רכב מנועי יצרו מנגנון מיוחד לפיו אדם שנגרם לו נזק גוף בתאונת דרכים, יפוצה על ידי חב' הביטוח של הרכב המזיק וזאת אף אם נהג הרכב המזיק כלל לא אשם בתאונה.

מנגנון זה נועד להקל על נפגעי תאונות הדרכים ולאפשר להם קבלת פיצוי תוך זמן קצר יותר מזה המקובל בהליכי נזיקין אחרים כגון רשלנות רפואית, חבלה בדרך וכיוב'.

אך מהי תאונת דרכים?

רבים סבורים בטעות כי המונח מתייחס רק לתאונות במובן הרגיל והמוכר, קרי התנגשות של רכבים, אך לא כך הוא. החוק מגדיר את המונח "תאונת דרכים" באופן רחב מאוד הכולל בין היתר תאונות שכלל לא הייתה מעורבת בהן תנועת רכבים.

כך למשל, יראו כתאונת דרכים פגיעה שנגרמה בעת כניסה לרכב או בעת יציאה ממנו.

אך מה הדין כאשר הכניסה לרכב או היציאה ממנו אינם קשורים ישירות לשימוש בו לצורך נסיעה אלא נועדו לשם צרכים אחרים, כגון: כניסה לרכב כדי לשמוע רדיו או סתם כדי לקחת משהו שנשכח בגמר הנסיעה ?

שאלה זו נבחנה על ידי בית המשפט העליון בפרשת פדידה יחיאל (רע"א 8548/96), שם נדון מקרה בו נכנס אדם למשאיתו החונה מתוך כוונה ליטול ממנה את מצית הסיגריות. ברדתו מתא הנהג, במדרגות המשאית, מעד ונפל.

בבית המשפט טען מר פדידה כי התאונה שאירעה לו היא תאונת דרכים, חברת הביטוח לעומתו טענה כי מאחר והכניסה למשאית לא הייתה למטרות תחבורה, הרי שזו אינה תאונת דרכים.

בית המשפט העליון העדיף את טענת חברת הביטוח וקבע כי היות והכניסה לרכב לא הייתה למטרות תחבורה, זו אינה תאונת דרכים:

"בענייננו, מעד המבקש בעת שירד מן המשאית, זמן קצר לאחר שעלה אליה כדי ליטול ממנה מצית. הוא לא נכנס בהזדמנות זו אל הרכב כדי לעשות בו שימוש כלשהו למטרות תחבורה... העלייה אל הרכב והירידה ממנו... לא היו קשורים לסיכון ברכב ככלי תחבורה. על-כן, פגיעתו של המבקש אירעה עקב התממשות סיכון שאינו סיכון תעבורתי. "

אגב קביעתו זו הפנה בית המשפט העליון להגדרה הבסיסית של המונח "תאונת דרכים" אשר בסעיף 1 לחוק, הקובעת כי תאונת דרכים היא "מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה...".

גם את המונח "נזק גוף" יש נטיה לייחס בטעות רק לפגיעות פיזיות בעוד שמונח זה מתייחס לכל סוג נזק שעשוי להיגרם כתוצאה מהתאונה, ובכלל זה: מחלה, ליקוי נפשי, ליקוי שכלי וכן פגיעה בהתקן הדרוש לתפקוד אחד מאברי הגוף שהיה מחובר לגוף הנפגע.

כך למשל, בפרשת פלוני ואח' נ' הפניקס בבית המשפט המחוזי בלוד (ת"א 9109-05-11), הוכרה פגיעה נפשית חמורה שנגרמה לקטין עקב מעורבותו בתאונת דרכים ונכות הרפואית הועמדה על שיעור של 70%. בגין הכרה זו פסק בית המשפט לטובת הקטין והוריו פיצוי כספי בסך של  4,149,784 ₪.

דוג' נוספת ניתן למצוא בפסק הדין בעניינו של נהג המונית סלמן עזרא (ת.א (ת"א)56405/07), אשר לקה בהתקף לב לאחר שנוסעים אילצו אותו להסיע אותם תחת איומים ובסוף הנסיעה אף סירבו לשלם לו.

ראוי לסייג ולהדגיש בעניין סלמן כי לו היה התקף הלב מתרחש בזמן הנסיעה אך ללא כל קשר אליה (מבלי שנלוו איומי הנוסעים כלפיו), התביעה הייתה נדחית וזאת מן הטעם שמבחן הסיכון לא היה מתממש.

מבחן הסיכון בוחן האם הפגיעה הספציפית שאירעה לתובע (התקף לב) הינה התממשות של הסיכון אשר כלי הרכב יצר.

מבחן זה אינו עומד לבדו אלא נבחן בד בבד עם מבחן ההיגיון הקובע כי ככל שקיים קשר אמיתי, בין הפעולה אשר בעטיה נגרמה הפגיעה, 'לבין השימוש' ברכב, תוכר הפגיעה כתאונת דרכים.

לסיכום:

עיון בחוק ובפסיקה מלמדים שתחולת אירוע "תאונת הדרכים" חולשת על נסיבות שאינן אך בבסיס מקרה תאונה קלאסית.

    הרציונל העומד מאחורי גישה זו הינו כי תאונת דרכים עשויה להתרחש במגוון דרכים וצורות ולגרום לנזקים שונים שראוי כי יוכרו וייפסק פיצוי בגינם.

הקישור למאמר באתר ליגל-לינק: http://legalink.co.il/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%9C-%D7%A7%D7%A6%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%96%D7%9C%D7%92/

 

עו"ד אסף מירזאי

(נזיקין ביטוח, ביטוח לאומי - רענננה)

 

(אין לראות באמור או במה שלא נאמר לעיל משום ייעוץ משפטי או אחר)

 

 

משרד עו"ד מירזאי אסף מייצג תובעים בתביעות למימוש זכויות מול ביטוח לאומי ובכלל זה: תאונת עבודה , ניידות , תביעת פטור ממס הכנסה , נפגעי פעולות איבה , סיעוד , דמי תאונה , נכות כללית , שירותים מיוחדים , קצבת ילד נכה וכיוב'. האמור מתייחס לסוגים שונים של נזקים ופגיעות רפואיות כתוצאה מתאונה או מתחלואה ובתוך כך: תאונת דרכים , תאונה ברחוב , תאונה בעבודה , רשלנות רפואית , מחלות קשות , תסמונת כאב , CRPS , RSD , כאב נוירופתי , סוגי מחלת הסרטן , כימותרפיה, הקרנות , קוליטיס , קרוהן , סוכרת , מחלות עצביות , מחלות שרירים , פגיעה בראיה ועיוורון , כאב גב , ניתוח בעמוד השדרה, ניתוח לב , צנתור הגבלת תנועה, פגיעות כתף וכיוב'.

בנוסף, מייצג המשרד לקוחות בתביעות נזיקין - נזקי גוף עקב תאונות ופציעות מכל הסוגים ומול כל חברות הביטוח ובתוך כך בגין: תאונת דרכים , תאונה ברחוב , תאונה  בעבודה , תקיפה , אלימות ,  נשיכת כלב , תאונות ספורט , רשלנות וכיוב'.

כן מייצג המשרד לקוחות התובעים זכויות מכוח פוליסות ביטוח פרטיות (חוק חוזה ביטוח) ובכלל זה: אובדן כושר עבודה, סיעוד, תאונות אישיות, מחלות קשות, פנסיית נכות  וכיוב'

המשרד מעניק שירות ללקוחות מאזורים רבים בארץ ובכלל זה: רעננה , כפר סבא , הוד השרון , רמות השבים , כפר מל"ל , רמת השרון , הרצליה , בצרה , קדימה , אודים , תל מונד , נתניה , כפר יונה , חדרה , טייבה , טירה , תל אביב , יפו , יהוד , פתח תקווה , חולון , בת ים , ראשון לציון , רחובות .

תפריט